בתקופה האחרונה את עוברת תהליך קשה – אנשים שונים מתמודדים בדרכים שונות עם חוויה זו של בדיקות ואבחון.
כנראה שבבדיקה מסויימת שעברת התעורר חשד לאפשרות שיש לך עכשיו סרטן השד ומאותו רגע כנראה שאת מרגישה ש"חייך השתנו".
זוהי תחושה מיידית או תחושה שמתעוררת בהמשך אבל חשוב שתדעי שזוהי התחושה הכי טבעית ונורמלית במצב כזה.
נשים שונות מגיבות למצב הזמני החדש – בצורות שונות – כל אחת ואישיותה, כל אחת ודרך ההתמודדות שלה.
שוב חשוב לי שתדעי שמאד נורמלי שלאנשים שונים יש תגובות שונות – כמו בכל מצב.
יש כאלה שימשיכו לעבוד ולתפקד כרגיל ויש כאלה שתהיינה עצבניות וכעוסות, יש כאלה שתתקשנה להירדם ואולי התיאבון שלהן ייפגע ואילו אחרות דווקא תאכלנה יותר מכפי שהן רגילות... כל אחת והתגובות הייחודיות שלה...
יש כאלה שלא יספרו לאף אחד (כמעט) ויש כאלה שתספרנה מיד לרבים, לחברות... ולמשפחה... כל אחת ואישיותה, כל אחת ודרך ההתמודדות שלה...ודבר זה טבעי וחיובי...
רצוי מאוד לספר על תחושותיך ועל דרך ההתמודדות שלך לרופאים המלווים אותך ולהתייעץ אתם האם כדאי לפנות להתייעצות קצרה עם איש מקצוע שיוכל לעזור לך וללוות אותך בתהליך הרגשי שעובר עלייך...
התהליך הזה מקובל וידוע!
אבל את לא מכירה את התהליך הזה ולכן לך קשה ואת עלולה להרגיש ש"חרב עליך עולמך" ... לאחר שיחה עם רופאים מומחים תדעי ש"סרטן השד" הוא מחלה, כמו מחלות רבות אחרות, שכרגע נשמע מפחיד וקשה, דווקא בגלל הידע שחסר לך, אולם לאחר קבלת המידע והטיפול המתאים – "סרטן השד" יהיה כנראה מאחוריך... תשכחי במידה רבה את התקופה הקשה הנוכחית ותחזרי לחייך הרגילים.
ישנם מקרים ש"סרטן השד" נשאר ברקע כמחלה כרונית (כמו מחלות כרוניות רבות אחרות שאנחנו מטופלים בהם וחיים אתם – למשל כמו כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, כאבי גב, סכרת וכו').
חשוב שתדעי שמזה זמן רב סרטן השד כבר איננו מחלה סופנית – אלא במקרים רבים מחלה שנרפאים ממנה (לאחר קבלת הטיפול המתאים) ובמקרים אחרים – מחלה כרונית שחיים איתה – מחלה שקיימת – ברמה זו או אחרת – וטיפולים מתאימים (לפעמים כדור בודד שלוקחים יום יום) שומרים אותה במצב שמאפשר לנו לקיים אורח חיים רגיל לגמרי.
אז אם זה ככה – למה כל כך נבהלת כששמעת שיש לך סרטן השד? למה לא נבהלת במידה דומה כשרופאת המשפחה נתנה לך לקחת כדורי סטטינים נגד כולסטרול גבוה, או כדורים אחרים נגד לחץ דם גבוה?
הסיבה לכך היא שבאופן אסוציאטיבי "הסרטן" מתקשר אצל רבים עם "מוות" – למרות שזה לא נכון! כיצד נוצר ההקשר הלא נכון הזה?
הבעיה החלה לפני שנים רבות – ונמשכת אצל רבים גם היום!
כשנודע לאדם שהוא סובל מסרטן – רבים מאד עוברים את הניתוח הדרוש, ממשיכים או לא לקחת כדורים או טיפול אחר לתקופה מסויימת – ואח"כ חוזרים לחיות את חייהם הרגילים – מבלי לשתף את הסובבים אותם במה שעברו, בכך שהיה או יש להם סרטן...
ולכן דעי שישנם אנשים רבים ונשים רבות בסביבתך שהיה להן סרטן שד או אחר (כמו למשל אותה חברה שהורידה "נקודת חן" מהשד או מהרגל או ממקום אחר – והיה לה בעצם סרטן מסוג "מלנומה" או סרטן שד אחר, או אותה חברה שהוציאה "מיומה" או הוציאה רחם – ובעצם היה לה סרטן רחם וכד') – היה לה סרטן.... אבל את לא יודעת, היא המשיכה את חייה הרגילים ולכן את לא יודעת.... זה היה לפני 5-10-15-20-30 שנה – בינתיים התחתנה, ילדה ילדים, ממשיכה בחייה – היא לא שיתפה ולכן את לא יודעת.
לעומת זאת המקרים שאת ואתם חשופים אליהם ואת כן יודעת – אלו המקרים ששמעת "שהיא ו/או הוא מתו מסרטן" כלומר את מקרי המוות לא מסתירים – את המקרים בהם אדם נפטר בעקבות מחלת הסרטן – למקרים הללו כולם חשופים – את המקרים הללו כולם מכירים...
כלומר כשמישהו מת מסרטן – את כן יודעת... כשמישהו מת מסרטן כולם יודעים
לפני זמן קצר שמעת את המילה "סרטן השד" בהקשר אישי, כלומר רופא הודיע לך שהתהליך האבחנתי מצביע על כך "שיש לך סרטן" והתשובה המדויקת תתקבל רק לאחר ניתוח בו יוצא הממצא וייבדק בבדיקה פתולוגית.
האבחון הפתולוגי – אורך ממספר ימים עד אפילו מספר שבועות (תלוי בממצא, בחתכים, ב"צביעות" ובבדיקות המבוצעות שלב אחר שלב, ברקמה שהוצאה מגופך ונשלחה לבדיקה). לרוב האנשים לא קל לחכות לתשובה הסופית, אך זהו תהליך חשוב וחיוני הלוקח זמן. התוצאה של בדיקה פתולוגית שמתקבלת בסוף התהליך היא זאת שמאפשרת להחליט על הטיפול משלים בעזרת הרופאים המומחים שמטפלים בך.
לכן חשוב מאוד להיות בקשר טיפולי עם רופאים שאת מרגישה נוח במחיצתם, שאת יכולה לדבר ולהתייעץ איתם, שאת סומכת עליהם!